סופרבוס בע"מ נ' פהלבני ואח'

ובתביעה הנגדית שבין

התובעת הנגדית הראל חברה לביטוח בע"מ

נגד

הנתבעת הנגדית סופרבוס בע"מ

פסק דין

ביום 19/2/08 באחד הצמתים בכביש ירושלים גבעת זאת, בסמוך לשכונת רמות בירושלים, אירעה תאונת דרכים בה היו מעורבים שני כלי רכב . אוטובוס נהוג בידי יהודה נסימיאן, עד התביעה מספר 1 ובבעלות התובעת, לבין רכב פרטי נהוג בידי מר יונתן פהלבני, ומבוטח אצל הנתבעת 2 .

בגין אותה תאונה והנזקים שנגמרו בה לשני כלי הרכב, הוגשה התביעה הראשית ע"י סופרבוס , הבעלים של האוטובוס, וכנגד מר פהלבני מי שנהג ברכב הפרטי, ונגד מבטחתו הנתבעת 2. כמו כן הוגשה תביעה שכנגד , ע"י חברת הביטוח הראל, הנתבעת 2 כמבטחת של רכבו של פהלבני, אשר שילמה לו במסגרת פוליסה לביטוח רכוש מקיף, את תמלוגי הביטוח , ועל דרך התחלוף הגישה את התביעה הנגדית כנגד חברת סופרבוס הבעלים של האוטובוס.

כל צד טוען כי האחריות לאירוע התאונה נופלת על שכמו של הצד שכנגד.

נתוני השטח

על פי הראיות שהוגשו, מדובר בצומת הצטלבות בו מתנקזת תנועת כלי רכב מכיוון ירושלים לכיוון גבעת זאת, ובכיוון הנגדי, וגם תנועה מכיוון שכונת רמות א במזרח הכביש, לכיוון שכונת רמות ב' במערב הכביש ולהיפך .

מכיוון ירושלים לכיוון גבעת זאת ובכיוון הנגדי מדובר בשלושה נתיבי נסיעה , ושני המסלולים מופרדים ע"י אי תנועה נטוע צמחייה . מכיוון רמות ' לכיוון רמות ב' ולהיפך מדובר בכביש דו סטרי נתיב אחד לכל כיוון .

התנועה בצומת מוסדרת ע"י מערכת רמזורים , אשר ביום התאונה לא פעלה . בכיוון הנסיעה של הנתבע ממערב למזרח , מותקנים תמרורים המחייבים מתן זכות קדימה לרכבים הנעים בכביש החוצה , קרי כביש ירושלים גבעת זאב ולהיפך ( ראה עדות הנתבע בפרוטוקול הדיון מיום 15/3/11 שורה 21-22 ) .מטבע הדברים , כאשר לנוסעים מכיוון רמוב ב' לכיוון רמות א' ולהיפך יש תמרור המחייב מתן זכות קדימה , לאלה הנעים על הציר ירושלים גבעת זאב, לאלה אין תמרורו המחייב מתן זכות קדימה לאחרים כי הזכות הפורמאלית היא שלהם .

האוטובוס נסע מכיוון ירושלים לכיוון גבעת זאב בצד המזרחי של הציר , ובו על פי הראיות שלושה נתיבי נסיעה , ונתיב נוסף לפניה שמאלה , וכן נתיב המתפצל מהציר המרכזי לפנייה ימינה . הנתבע נהג את רכבו הפרטי כאמור מרמות ב' במערב הכביש לרמות א' במזרח הכביש, ובפניו מוצב תמרור ב 36 המחייב מתן זכות קדימה .

כאמור מערכת הרמזורים באותו זמן לא פעלה, והאור בכל הכיוונים היה כתוב מהבהב .

על פי תקנה 22 לתקנות התעבורה , נקבע

22. ציות לתמרורים

(א) עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין.

(ב) האותות הניתנים על ידי רמזור, למעט אור צהוב מהבהב, יהיו עדיפים על כל תמרור הקובע מתן זכות קדימה.

משמע שהתמרור המוצב בכיוון הנסיעה של הנהג, מחייב אותו , למעט במקרה והתנועה בכיוונו מוסדרת ע"י רמזור פעיל . הצד השני של במטבע של קביעה זו הוא כי עדיפות ראשונה בצומת יש להוראות הרמזור הפעיל, ובמקרה ורמזור אינו עובד כסדרו, כגון שאין אור ברמזור או שהאור בו הוא כתוב מהבהב, קמה לתחייה הוראת התמרור והיא מחייבת. ההמשך של רעיון זה הוא שכאשר יש שוטר המסדיר את התנועה בצומת, הוראתו עדיפה הן על הרמזור , והן על התמרור .

אם כן מסקנה ראשונה שיש לקבוע בעניין זה שמכיוון שהרמזור לא עבד כסדרו, והיה בו אור מהבהב כתום, אזי הנתבע כפוף להוראות התמרור, המחייבו לתת זכות קדימה לנהג האוטובוס .